למה החיממים החיצוניים שלכם נהרסים לעתים קרובות (ואיך אנחנו מתקנים את זה)
אם אתם מתקינים חיממים בעלי טכנולוגיית אינפרא-אדום באזורים חיצוניים, אתם בעצם מתמודדים עם שני גורמים: גשם וחום.
רוב החיממים האלה כשלים מאותה סיבה. המקום בו החוטים מחוברים לרכיב החימום הוא פשוט חלש מדי. מים יכולים לחדור לשם, או שהבידוד יישבר כתוצאה מהחום הגבוה. כך, החיממים שלכם הופכים לחסרי תועלת, כיוון שהם נהרסים.
הבעיה היא האטמה.
בדרך כלל, החיממים האלה מחוברים באמצעות דבק זול או חומרי בידוד רפויים. זה לא עובד בתנאי מזג אוויר קיצוניים. כשהחיממים חמים מאוד, המתכת וחומרי הבידוד מתרחבים – אך לא באותו קצב. זה יוצר פערים קטנים.
ברגע שמעט לחות חודרת לנקודת החיבור הזו… זהו, החיממים נהרסים.
אנחנו עושים זאת בדרך אחרת. במקום להשתמש בדבק זול, אנחנו משתמשים בחומרי בידוד מסוג סיליקון שעמידים בפני חום גבוה. זו פתרון מכני – אנחנו לא סומכים רק על קשר כימי כדי למנוע חדירת מים.
בנוסף, אנחנו משתמשים בחומרי בידוד שיכולים לעמוד בחום גבוה יותר מזה שהחיממים מייצרים. כך, החומרים נשארים גמישים ולא נשברים.
יש עוד דבר אחד שצריך לקחת בחשבון: בגלל שהאטמה כה טובה, נקודת החיבור שומרת על החום זמן ארוך יותר, גם לאחר שמכבים את החיממים. זו פשוט חוקי הפיזיקה.
הקפידו שעיצוב המארז של החיממים יאפשר לחום לצאת. אל תרצו שהחום העודף ימס את החלקים הפלסטיים שנמצאים בסביבה.
בסופו של דבר, אטמה טובה היא ההבדל בין חיממים שיחזיקו מעמד שנים רבות, לבין חיממים שיתקלקלו כבר בפעם הראשונה שיורד גשם.