עצרו את “סופת השלג” של הזכוכית – למה הפלטים שלכם באור תת-אדום זקוקים לכיסויים מקרמיים
אם אתם מעבדים חומרים בעלי עומס גבוה, אתם בטח מכירים את הבעיה הזו. נורת אור תת-אדום נשברת… וזה לא רק עניין של זמן הפסקה בעבודה – זו בעיה חמורה ביותר.
כשהצינורות האלו נשברים, הם לא רק מפסיקים לפעול, אלא גם גורמים לשברי זכוכית וחוטי טונגסטן להתפזר בכל מקום. זו אסון.
לכן אנו משתמשים בכיסויים מקרמיים.
איך הכיסויים האלו עובדים
הפלטים הסטנדרטיים באור תת-אדום משתמשים במעטפת מקוורץ כדי לאפשר לחומרים הדרושים לפעולה להמשיך לפעול. אך הבעיה היא שהלחץ פוגע בדרך כלל בנקודות החיבור שבהן האלקטרודות יוצאות מהצינור, במהלך השינויים התרמיים החריפים.
אנו משתמשים בכיסויים מקרמיים בעלי טווח טמפרטורות רחב, כדי למנוע את הנזקים האלו. ניתן לראות בכיסויים האלו מעין “מגן” שמונע את התפשטות השברים. אם הצינור נשבר עקב לחץ מכאני או שינוי תרמי פתאומי, הכיסוי הקרמי יאסוף את השברים. כך הנזק יהיה מוגבל לאזור מסוים, ולא יהיה “שלג” של שברי זכוכית בכל מקום במערכת הייצור שלכם.
התאמה נכונה של הכיסויים ושליטה בחום
אנו משתמשים בכיסויים מקרמיים העשויים מאלומינה. למה? כי הם מתרחבים ומצטמקים בקצב דומה לזה של הקוורץ, ולא כמו המתכות. כך הכיסויים לא יגרמו לשבירה של הצינור בזמן הפעלה.
החיבורים חייבים להיות הדוקים מאוד. אם חמצן יחדור לאטמוספירה של ההלוגן, החוטים יישרפו מהר מדי.
חשוב לציין כי אם אתם משתמשים בהספק מרבי, הכיסויים הקרמיים עלולים לשנות את פרופיל החום. כדאי לבדוק שמערכות הקירור שלכם מותאמות לשינוי זה.
מה זה אומר עבורכם
בסופו של דבר, הכיסויים האלו מאפשרים לכם להימנע מבעיות שנגרמות כתוצאה מזיהום נוסף. כשצינור נשבר, כל שצריך לעשות זה להחליף אותו. אין צורך לבזבז שש שעות בניקוי החדר או לזרוק כלל את הוופרים היקרים.
זו בעצם ביטוח פשוט לתפוקה שלכם.