כאשר השמש שוקעת מתחת לאופק במקום ללא חיבור לרשת החשמלית, הנוחות תלויה בכמות הוואטים שאפשר להשאיר ברשותנו. לילה שקט בטרסה יכול להפוך לבלתי נסבל מהר מאוד כאשר האוויר קר ומצב הסוללות יורד. זה בדיוק המקום בו חיממים אינפרא-אדומים מגיעים לתועלתם – הם מחממים את האנשים והמשטחים ישירות, במקום לנסות לחמם את כל נפח האוויר.
מה חשוב באמת?
חיממים אינפרא-אדומים לשימוש בחוץ ובטרסות פועלים בדרך כלל על בסיס רכיבים של הלוגן, קוורץ או סיבי פחמן. החום נפלט כאנרגיה קרינתית, שעוברת דרך האוויר בלי להיתקע.
אם אתם משתמשים באנרגיה סולארית, החישובים די פשוטים. חיממן אינפרא-אדום בעל עוצמה של 1,500 ואט צורך כ-1.5 קילוג’ול לשעה של פעולה. מערכת סולארית בעלת עוצמה של 5 קילוג’ול יכולה לספק אנרגיה למשך 3–4 שעות רצופות, בהתאם להפסדים של המערכת, לקיבולת הסוללות ולמכשירים האחרים שפועלים. רוב המודלים מחוברים לשקע חשמלי רגיל, והמודלים המתקדמים כוללים טרמוסטט ניתן לכוונון ומנגנוני הגנה – כך שהפעולה תהיה יציבה וללא בעיות.
למה שילוב זה הגיוני?
אנרגיה סולארית וחימום אינפרא-אדום מתאימים זה לזה. החום הקרינתי מחמם את הגוף ואת הרהיטים ישירות, כך שניתן להרגיש נוח גם בטמפרטורות נמוכות. זה אומר שצריך פחות קילוג’ולים כדי לשמור על טמפרטורה נוחה בטרסה, מה שמקל על הסוללות ומאפשר שעות פעולה ארוכות יותר בערבים. בפועל, שילוב טוב של אנרגיה סולארית וחימום אינפרא-אדום יכול לסייע למשפחות להיות עצמאיות מבחינת אנרגיה לצורך חימום – בעיקר בעונות המעבר, כאשר השמש עדיין חזקה אך הערבים קרים.
הפרטים הפרקטיים
שילוב של אנרגיה סולארית עם חימום אינפרא-אדום יעיל ביותר כאשר יש מערכת סוללות ואינברטר שיכולים להתמודד עם העומס של החיממן. כדאי לחבר את החיממן לטרמוסטט או לשעון, כך שלא יהיו הפתעות בזמן הלילה.
חימום אינפרא-אדום הוא חימום כיווני, לכן יש לתכנן את מיקומו כך שיכסה את אזורי הישיבה ויפחית את החשיפה לרוח. יש חיסרון אחד: ככל שהטמפרטורות יורדות, הביצועים של החיממן יורדים – החום הקרינתי עדיין צריך להתמודד עם הקירור הקונבקטיבי. כדאי להניח את החיממן קרוב למקום בו אתם יושבים, כך שתוכלו להישאר נוחים מבלי להעמיס יותר מדי על המערכת.